מרחב עצמי: המרחב העצמי של λ הוא:
Vλ=ker(A−λI)={v∈V:Av=λv}
זהו תת-מרחב המכיל את כל הוקטורים העצמיים השייכים ל-λ (ואת וקטור האפס).
ריבוי גיאומטרי
ריבוי גיאומטרי:gm(λ)=dim(Vλ)=dim(ker(A−λI))
משפט: לכל ערך עצמי λ:
1≤gm(λ)
חישוב מרחב עצמי
כדי למצוא בסיס למרחב העצמי Vλ, פותרים את המערכת ההומוגנית (A−λI)v=0.
דוגמאות פתורות (מהתרגול)
דוגמה 1 — סיבוב ב-90° ללא ע"ע ממשיים. הוכיחו שלמטריצה A=(01−10) אין ערכים עצמיים ממשיים.
פתרון:pA(x)=det(−x1−1−x)=x2+1. אין שורשים ממשיים, אז אין ע"ע ממשיים.
אינטואיציה גיאומטרית
A היא סיבוב ב-90°. אף וקטור ממשי לא נשאר על ה-span שלו אחרי סיבוב כזה — לכל v, Av מאונך ל-v ולא יכול להיות כפולה סקלרית שלו.
דוגמה 2 — מטריצת פיבונאצ'י ויחס הזהב. מצאו את הע"ע של A=(1110).
פתרון:pA(x)=det(1−x11−x)=−x(1−x)−1=x2−x−1.
שורשים: λ1,2=21±5 — יחס הזהב ויחס הזהב הצמוד.
סדרת פיבונאצ'י
סדרת פיבונאצ'י: F1=1,F2=1,Fn+2=Fn+Fn+1. הקשר: (Fn+1Fn)=A(FnFn−1). דרך לכסון של A נקבל את נוסחת בינה:
Fn=51((21+5)n−(21−5)n)
הקשר המלא ייפרס בפרק הלכסון.
דוגמה 3 — מרחבים עצמיים וריבויים. מצאו ע"ע, מרחבים עצמיים, וריבויים אלגבריים וגיאומטריים של A=205126003.
פולינום אופייני (פיתוח לפי עמודה 3):pA(x)=(3−x)det(2−x012−x)=(3−x)(2−x)2
gm(2)=1<2=am(2) — תנאי הלכסון לא מתקיים. דוגמה קלאסית לכשל בלכסון.
📺 הרחבה ויזואלית — 3Blue1Brown
וקטור עצמי = וקטור שההעתקה הלינארית לא מסובבת אותו אלא רק "מותחת" אותו (אולי בכיוון ההפוך). הסקלר שמייצג את המתיחה הוא הערך העצמי. סרטון 3Blue1Brown מציג את האינטואיציה הגיאומטרית — למה דווקא וקטורים מסוימים נשארים על אותו ישר, ולמה במקרים מסוימים (כמו שיאר) יש רק כיוון עצמי אחד.
וקטור עצמי לא יוצא מהישר שעליו הוא נמצא — רק מתמתח
כל וקטור עצמי משויך לערך עצמי — כמה הוא נמתח (אם λ<0 — גם נהפך)
טרנספורמציית שיאר: רק וקטורים אופקיים נשארים על ה-span — ריבוי גיאומטרי 1
סיבוב במרחב: הציר הוא ה-span של וקטור עצמי עם ערך עצמי 1
מההגדרה הגיאומטרית לחישוב — שרשרת הגזירה:
ההגדרה Av=λv נראית פשוטה, אבל היא מערבת כפל מטריצה-וקטור משמאל וכפל סקלר-וקטור מימין. כדי להפוך את שני הצדדים ל"דיבור באותה שפה" כותבים λv=λIv — וכעת אפשר להוציא v כגורם משותף.
הצעד המרכזי: λv=λIv הופך את שני הצדדים לכפל מטריצה-וקטור
אחרי הוצאת v כגורם משותף: (A−λI)v=0. אנחנו מחפשים v=0 שמשתלח לאפס ע"י (A−λI)
ולעבור על v=0 אפשרי אם ורק אם (A−λI) אינה הפיכה — כלומר det(A−λI)=0. זו ההגדרה של הפולינום האופייני
קרדיט: התמונות מתוך סדרת Essence of Linear Algebra של Grant Sanderson (3Blue1Brown). השימוש בהן מותר תחת מדיניות השימוש של האתר — תמונות בודדות עם ייחוס וקישור למקור. ההסברים נכתבו עצמאית על ידי אורין; לעמיקות מלאה, צפי בסרטון ובטקסט המקורי בקישור.