יחידה 1 - מהי אישיות: מבט על
נכתב על ידי Orin Levi
מילים עם סימן ↗ הן הפניות לקריאה נוספת — לחצו כדי לקפוץ ליחידה אחרת או לקורס קשור. בתחתית העמוד: דף מושגים מלא (הכפתור הצף "מושגים" פותח אותו בקליק).
נושא זה נלמד ב-2 הרצאות (מצגת אחת, שיעור 2 התחיל משקף 18).
- הרצאה 1: פתיחת הקורס → הגדרת אישיות (Allport, Baumeister) → אסטרולוגיה ו-Carlson → ניסוי בם (ESP)
- הרצאה 2: Many Labs + תיקון עצמי של המדע → 6 קריטריונים לתיאוריה → 9 מימדים של הטבע האנושי → Kuhn, אסימילציה/אקומודציה
גבול ההרצאות מסומן בגוף הסיכום ב-🎓 סוף הרצאה 1 / תחילת הרצאה 2.
על הקורס
- מרצה: פרופ' גל שפס
- עוזרת הוראה: נעמי פיין
- מבנה: 12 שיעורים, 9 נושאים, מצגות + קריאות חובה
- בחינה: מבחן אמריקאי (רב-ברירה), 100% מהציון
- מועד א': 7/7/26 | מועד ב': 12/8/26
עדיף לקרוא את חומר הקריאה אחרי שהמרצה לימד את הנושא (במיוחד במאמרים הראשונים). ככה כבר יש לכם היכרות עם המושגים והרעיונות, והקריאה לא דורשת מכם להבין שני דברים חדשים בו-זמנית.
מבט על הקורס
הקורס מחולק לשני חלקים מרכזיים:
תיאוריות פסיכודינמיות
- פרויד↗, קליין↗, ויניקוט↗
- דגש על הבנת הרעיונות הכלליים, אך גם ניסיונות להראות שמושגים בסיסיים חייבים ויכולים לעבור אופרציונליזציה (הגדרה מדידה)
מודלים מודרניים / אמפיריים
- יציבות מול שינוי, תורשה מול סביבה (תכונות — יחידה 5↗)
- למידה↗, קוגניציה↗, ואמונות עצמי↗
- דגש על הבנה וממצאים, אך גם ביקורת
תיאוריות רחבות ומוכרות (פחות נתמכות אמפירית) מול מודלים מצומצמים מבוססי-מחקר (גורמים היסטוריים וסוציולוגיים)
פרה-קונספציות
יש לנו תפיסות מוקדמות לגבי שני סוגי התיאוריות:
| גישה | פרה-קונספציה |
|---|---|
| דינמית | עמומה, לא ניתנת לחקירה, "עמוקה" |
| מודרנית | מדעית, יעילה, "שטחית" |
מחקר Larsson et al. (2013): מטפלים מגישות שונות (דינמית, CBT, אקלקטית) נדרשו לזהות מרכיבים חשובים בשיטתם ובשיטות אחרות. תוצאה: הערכות מדויקות לגבי השיטה שלהם, הערכות חסר לגבי גישות אחרות — פרה-קונספציה קלאסית.
הבעיה היא לא אי הבנה של הגישות האחרות, אלא הערכת חסר שיטתית של החשיבות של מרכיבים בגישות אחרות.
אופרציונליזציה
תרגום של מושגים מופשטים למשהו מדיד — תנאי הכרחי למדעיות.
דוגמה: חרדה → מדדים פיזיולוגיים (דופק, הזעה) / שאלוני דיווח עצמי
ניסוי המטפים — אדם מול סיטואציה
התנהגות של אנשים משתנה לפי הסיטואציה:
- נוכחות של אנשים אחרים
- לחץ זמן
אנשים לא תמיד פועלים לפי "האישיות שלהם" בלבד — יש השפעה חזקה לסיטואציה.
יש מתח מתמיד בין הסבר התנהגות באמצעות תכונות אישיות לבין הסבר באמצעות גורמים סיטואציוניים. נושא זה ילווה אותנו לאורך הקורס (יחידה 6 — אדם מול מצב↗).
מהי אישיות?
הגדרת אולפורט (Allport, 1931)
"אישיות היא הארגון הדינמי, בתוך האדם, של מערכות פסיכופיסיקליות היוצרות את דפוסי ההתנהגות, המחשבה, והרגשות האופייניים לאדם"
פירוק ההגדרה:
| מרכיב | משמעות |
|---|---|
| בתוך האדם | אישיות היא דבר פנימי |
| דפוסים אופייניים | התנהגות זהה בסיטואציות שונות מול זהה בדומות |
| התנהגות, מחשבה ורגשות | שלושת הערוצים של האישיות |
| ארגון (היררכיה) | יש מבנה, לא ערימה אקראית |
| מערכות פסיכו-פיסיקליות | קשר גוף-נפש (ראו הרחבה למטה) |
| דינמי | משתנה לאורך הזמן |
מערכות פסיכו-פיסיקליות — הרחבה
- פלסבו: ציפייה חיובית → השפעה פיזית חיובית
- נוסיבו: ציפייה שלילית → השפעה פיזית שלילית (למשל: אדם שמאמין שטיפול יזיק לו — חווה תופעות לוואי אמיתיות)
- סימנים סומטיים: תגובות גופניות שמבטאות רגשות ומשפיעות על קבלת החלטות (למשל: תחושת בטן שמכוונת החלטה)
הגדרת באומייסטר (Baumeister)
אישיות כמבנה היפותטי
- האישיות לא נצפית ישירות — היא מוסקת מתוך התנהגות
- אישיות = מבנה או ארגון היפותטי שמסביר התנהגות
- אישיות צריכה להסביר התנהגות — לא שמהתנהגות מסיקים על האישיות
- מנסה להסביר מאפיינים דומים (מבנה) ושונים בין בני אדם
- מוסברת ע"י אלמנטים קבועים ואלמנטים התפתחותיים
אישיות מחוץ לפסיכולוגיה ומדע
לא כל תיאוריות האישיות הן מדעיות:
- נומרולוגיה — ניבוי אישיות לפי מספרים
- אסטרולוגיה — מיקום הכוכבים ברגע הלידה קובע מאפייני אישיות
6 מומחי אסטרולוגיה קיבלו מפות אסטרולוגיות + מידע אישי (תמונות, היסטוריה, שאלוני אישיות מתוקפים) של נבדקים, ונדרשו להתאים ביניהם.
תוצאות:
- אין עקביות בין האסטרולוגים
- ביצועים לא שונים ממקריות
- למרות זאת — דיווחו על ביטחון של 73.5%
- ארגון האסטרולוגיה דחה את המסקנות
האם פסיכולוגיה היא מדע?
בעיות שקיימות גם בפסיכולוגיה מדעית
- הטיות קוגניטיביות: אופי ונטיות של אנשים, וסירובם לשנותן למרות עדויות סותרות — לא נחלת אסטרולוגים בלבד (Tversky & Kahneman, 1974↗ — מבוא לפסיכולוגיה, יחידה 3)
- הניסוי של דריל בם (Daryl Bem): ניסוי ESP — נבדקים "מנבאים" מיקום של תמונה לפני שהמחשב בוחר רנדומלית. גירויים ניטרליים: 49.8%, גירויים אירוטיים: 53.1%. פורסם בכתב עת מוביל — ממחיש שגם כלים מדעיים יכולים להוביל למסקנות מפוקפקות
🎓 סוף הרצאה 1 / תחילת הרצאה 2 (משקף 18)
בעייתיות בממצאים
- ממצאים בפסיכולוגיה מראים קשרים סטטיסטיים חלשים
- משבר הרפליקציה — Nosek et al. (Science, 2015): חלק ניכר מהממצאים לא משתכפלים
- Zombie ideas — רעיונות שממשיכים לחיות במדע למרות עדויות סותרות
- מאבק בין פסיכולוגים דינמיים ל-CBT על טיב העדויות
- פרה-רגיסטרציה: חייבים לרשום מראש מה בדיוק נבדוק, איך, ובאילו ניתוחים סטטיסטיים נשתמש — כדי שאי אפשר יהיה "לחפור בנתונים" אחרי הניסוי
- שינוי בפרקטיקות: זיהוי questionable practices, שקיפות, בקרה רחבה יותר
- Many Labs Replication Project (Klein et al.): חזרו על 13 האפקטים הקלאסיים במעבדות שונות בעולם — 11 מתוכם שוחזרו היטב, חלקם אפילו עם אפקטים גדולים יותר מהמקור
יש הבדל בין ממצאים חדשים שלא שוחזרו (משבר הרפליקציה, על מאמרים מאותה שנה) לבין אפקטים קלאסיים שכן שוחזרו (Many Labs — מודלים מרכזיים בפסיכולוגיה). האפקטים הקלאסיים שאתם לומדים בספרי לימוד בדרך כלל יותר רובסטיים ממה שאנשים חושבים.
אם מראים לנבדקים 9×8×7×6×5×4×3×2×1 ומבקשים להעריך במהירות את התוצאה — הם יתנו אומדן הרבה יותר גבוה מאשר אם הסדר הפוך (1×2×3×4×5×6×7×8×9), למרות שזו אותה תוצאה בדיוק. כשיש עוגן, אנחנו נוטים להתייחס אליו גם אם הוא מוביל למסקנה לא מדויקת (Tversky & Kahneman).
קריטריונים להערכת תיאוריות מדעיות
לתיאוריה מדעית יש שני תפקידים:
- תיאור התנהגות באופן שיטתי
- ניבוי אירועים עתידיים — מושגים ניתנים לבדיקה ולהפרכה
הילד הצעיר (בן ~3.5-4) אמור להראות חיבור רומנטי מוגבר להורה מהמין השני, יחסי תחרות עם ההורה מאותו מין. אלו דברים שאפשר להגדיר ולמדוד, ולכן הם מאפשרים ניבוי והפרכה — זה הופך את המושג למדעי.
1. Verifiability (אימותיות)
מושגים מוגדרים היטב שניתנים לאימות ע"י חוקרים בלתי תלויים.
- פרק שיטה — במאמרים מדעיים, הפרק שמגדיר כל מושג אופרציונלית (מה בדיוק מדדנו, באילו כלים). זה מה שמאפשר לחוקר אחר לקחת את המושג ולעשות שחזור (רפליקציה) של הממצא
- מושגים מוגדרים היטב מאפשרים גם הכללה — לקחת ממצא מהקשר אחד ולבדוק אותו בהקשר אחר (למשל: תוקפנות בכביש → תוקפנות בכיתה)
2. ערך היוריסטי
התיאוריה מייצרת שאלות והיפותזות שמעודדות מחקר נוסף.
- מדד גס: impact factor של כתב העת
- יש כתבי עת ברמת תחום (רק פסיכולוגים חברתיים יקראו), ברמה בין-תחומית (כל הפסיכולוגים), וכתבי עת אוניברסליים כמו Science ו-Nature (גם פיזיקאים וארכיאולוגים קוראים)
- דוגמה: טברסקי וכהנמן — התחילו בפסיכולוגיה אבל הערך ההיוריסטי כל כך גבוה שהעבודה הפכה מרכזית גם בכלכלה
3. עקביות פנימית
תיאוריה שלא כוללת:
- סתירות לוגיות
- מעגליות (circularity)
מעגליות — דוגמה
"כל מה שכתוב בספר הזה הוא אמת — כי הספר אומר שכל מה שכתוב בו אמת." זו הוכחה מעגלית, היא משתמשת במשהו כדי להוכיח את עצמו.
סתירה לוגית — דוגמה מפרויד
בגרסאות המוקדמות של פרויד, מנגנוני ההגנה היו מודעים, אבל החומרים שמהם מתגוננים (חרדות ודחפים) היו לא-מודעים. זה יצר סתירה: אם אתה מודע למנגנון, אתה חייב לדעת ממה אתה מתגונן — וזה הופך גם את החומר עצמו למודע. פרויד פתר את הסתירה בגרסאות מאוחרות יותר בכך שגם מנגנוני ההגנה הפכו ללא-מודעים.
מנבא שני כיוונים — גם לא מעגלי וגם לא סותר
השלב האוראלי אצל פרויד: חסר סיפוק → עישון רב, עודף סיפוק → גם עישון רב. על פניו זה נראה כמו סתירה ("לא משנה מה, יצא אותו דבר"), אבל אין כאן סתירה לוגית — זו פשוט עקומה פרבולית (U-shape): חסר = רע, עודף = רע, אמצע = בסדר. עקומות דומות מוכרות ממחקרי עוררות-ביצוע.
4. פרסמוניות (Parsimony)
מספר המושגים שנדרשים כדי להסביר את האירועים. תיאוריה חסכונית יותר = טובה יותר.
אם מתאם בין שני משתנים יוצא r = 1, זה אומר שאפשר לתאר את כל הנקודות באמצעות קו ישר אחד — משוואה אחת עם שני פרמטרים. זה פרסמוניות במיטבה: מודל פשוט שמסביר את כל הנתונים. כשהמתאם פחות מ-1, יש טרייד-אוף בין דיוק לבין הכללה (fitting vs. overfitting).
5. Comprehensiveness (מקיפות)
טווח התופעות שהתיאוריה מסבירה.
- תיאוריה רחבה → יכולה להסביר יותר תופעות
- סכנה: להפוך ל-"theory of everything". דוגמה: תיאוריית השליטה העצמית של באומייסטר — גדלה לכיוונים רבים מדי, ובסוף חלק מהממצאים לא שוחזרו כשבדקו בהקשרים רחבים
- ערך היוריסטי: עד כמה התיאוריה מעודדת מחקר נוסף — יכול להיות גם בתוך אותו תחום
- מקיפות: עד כמה אפשר להרחיב את התיאוריה לתחומים חדשים
6. חשיבות פונקציונאלית
ערך יישומי — כמה עוזרת להבין התנהגות יומיומית.
לא כל תיאוריה צריכה ערך פונקציונלי — יש תיאוריות תיאורטיות-בסיסיות שאין להן שימוש ישיר בשלבים המוקדמים שלהן, והן עדיין תיאוריות לגיטימיות.
יש קשר בין הפרמטרים, לא כולם חשובים באותה מידה, ולעיתים חלק מהרכיבים אינם חשובים כלל.
תיאוריה לפי Kuhn + התקדמות במדע
תיאוריה לפי Kuhn
תיאוריה = מערכת של מוסכמות שמקובלת על ידי קהילה מסוימת בזמן מסוים. תלויה בזמן ובקהילה — "אופנה במדע".
- אינרציה במדע: יש תיאוריות דומיננטיות, ומי שרוצה להחליף אותן חייב להציג תמיכה חזקה מאוד. לא קל לשנות מוסכמה — זוכי פרס נובל הרבה פעמים מספרים כמה אנרגיה השקיעו בזה
- לא זורקים תיאוריה מממצא אחד סותר. ממצאים סותרים לא מובילים מיד לדחייה — צריך הצטברות של עדויות
- דוגמאות היסטוריות: פעם לא חקרו רגשות במדע, היום הם תחום מרכזי. פעם חשבו שרגשות רק לא-רציונליים, היום יודעים שהם יכולים להוביל להחלטות רציונליות יותר
התקדמות במדע
- אסימילציה: תיאוריה קיימת מצליחה להסביר תופעה חדשה — התיאוריה מתרחבת. אסימילציה ≠ ללא שינוי מוחלט. לפעמים צריך להוסיף מושג קטן או סייג
- אקומודציה: התיאוריה חייבת להשתנות כי הממצאים לא מתאימים. למשל: תיאוריה כללית של תוקפנות שעבדה בכביש אבל לא בכיתה → חייבת להצטמצם
יש לי מודל כללי של תוקפנות. בוחן אותו בכביש → עובד. בוחן אותו בכיתה:
- אם עובד גם בכיתה → אסימילציה (הרחבת המודל)
- אם לא עובד בכיתה → אקומודציה (צמצום המודל ל"תוקפנות בכביש בלבד")
תיאוריות מייצרות מציאות
תיאוריות לא רק מתארות מציאות — הן גם מייצרות אותה.
- מושגים יוצרים תפיסה: ברגע שנוצר מושג חדש, אנשים פתאום רואים אותו סביבם יותר
- זיהוי עצמי דרך מושגים: אחרי שנוצרת הגדרה חדשה לתופעה, אנשים מזהים את עצמם ככאלה — ולפעמים נוצר זיהוי יתר (over-identification)
- דוגמה: פטישיזם אצל פרויד
כל התיאוריות שגויות — השאלה עד כמה. תיאוריה יכולה להיות שגויה חלקית ועדיין שימושית להסבר תופעות מסוימות.
🔹 מעבר — כעת עוברים לתיאוריות באישיות
החלק הקודם עסק בקריטריונים כלליים למדעיות. החלק הבא מתמקד ספציפית בתיאוריות של אישיות — בהנחות הבסיסיות שלהן לגבי טבע האדם.
מימדים בסיסיים של הטבע האנושי
ניתן למקם כל תיאוריה באישיות לפי ההנחות הבסיסיות שלה על פני מספר מימדים דו-קוטביים. תיאוריות שונות מתייחסות אליהם באופן מפורש או מובלע.
| מימד | קוטב א' | קוטב ב' | דוגמאות לתיאוריות |
|---|---|---|---|
| חופש ↔ דטרמיניזם | הומניסטים: חופש פנימי ושליטה (רוג'רס) | גורמים לא-מודעים (פרויד↗, קליין↗, ויניקוט↗), גנטיקה, Dual-process (מערכת 1 / מערכת 2 — Kahneman↗) | |
| רציונאליות ↔ אי-רציונאליות | גישות קוגניטיביות: חשיבה הגיונית מנחה | הלא-מודע שולט (פרויד) — מכיל סתירות ודחפים מתנגשים | |
| הוליזם ↔ אלמנטליזם | גישה הוליסטית: איד/אגו/סופר-אגו יחד (פסיכודינמי), רשתות עצביות | בידוד יחידה: רק העצמי, רק אמונות (Dweck), אזור ברוקה | |
| תורשה ↔ סביבה | גורמים מולדים (קליין: עוצמת דחפים מולדת) | השפעה סביבתית (ביהביוריסטים). Epigenetics מסבך: סביבת הורים → גנים של ילדים | |
| שינוי ↔ יציבות | אישיות משתנה לאורך החיים (אריקסון) | נקבעת מוקדם (פרויד: עד גיל 5-6). גם תיאוריות שינוי לא מכחישות יציבות — רק שהתהליך הדרגתי, דורש טיפול/שינוי חיים | |
| סובייקטיביות ↔ אובייקטיביות | עולם פנימי/חוויה (קליין: איך האדם חווה את העולם). רגשות מדווחים = בהכרח סובייקטיביים | גורמים חיצוניים מדידים (סקינר: "תן לי 10 ילדים ואני אהפוך אותם לעורכי דין/פושעים") | |
| פרואקטיביות ↔ ראקטיביות | האדם יוזם, פועל לגדילה (רוג'רס, הומניסטים) | האדם מגיב לגירויים/דחפים (פרויד + סקינר מסכימים כאן!) | |
| הומיאוסטאזיס ↔ הטרוסטאזיס | הפגת מתחים, שמירה על איזון (פרויד: דחף מתעורר → פריקה → חזרה לרגיעה) | מימוש עצמי וגדילה (רוג'רס). מאיה תמיר (HUJI): מוטיבציה אינסטרומנטלית — הסכמה להרגיש רגשות שליליים לטובת מטרה | |
| ידיעה ↔ חוסר ידיעה | ניתן להבין מדעית (פרויד ניסה — "פרויקט לפסיכולוגיה מדעית", נזנח כי המדע דאז לא היה מספיק מפותח) | חוויה סובייקטיבית דומיננטית (פוסטמודרניזם, Damasio↗ — feelings) |
יש חפיפה בין המימדים כפי שהוצגו בהרצאה, ותיאוריות ממוקמות על כמה צירים במקביל. למשל, תיאוריה יכולה להיות גם דטרמיניסטית וגם אי-רציונלית וגם הוליסטית (פרויד) — המימדים לא בלתי-תלויים.
- רגש ≠ אי-רציונלי — רגשות לא בהכרח מובילים להחלטות לא-רציונליות. Damasio הראה שלפעמים להיות קשוב לרגש דווקא מוביל להחלטה רציונלית יותר
- ידיעה ≠ מדידה ישירה — יש דברים שאי אפשר למדוד ישירות (כמו הלא-מודע) ועדיין אפשר להסיק עליהם. פרויד עצמו התחיל מתוך שאיפה למדעיות ("Project for Scientific Psychology") ונאלץ לוותר בגלל מגבלות הטכנולוגיה של זמנו
- תורשה/סביבה ≠ סובייקטיביות/אובייקטיביות — המימדים נראים דומים אבל הדגש שונה: הראשון על מקור (מולד/נרכש), השני על איפה ממוקם הגורם המשפיע (בתוך החוויה/מחוץ לה)
הומיאוסטאזיס מול הטרוסטאזיס — הרחבה
הומיאוסטאזיס (איזון):
- דוגמה גופנית: טמפרטורת גוף 37°C. כל שינוי → הגוף משקיע אנרגיה לחזור לשם (הזעה, רעידה)
- דוגמה נפשית (פרויד): מתעורר דחף תוקפני → פעולה להפגתו → חזרה למצב רגוע. כשחרדה עולה, אני אעשה הכל להפחית אותה חזרה למצב הקודם
הטרוסטאזיס (גדילה):
- רוג'רס וההומניסטים: האדם מאתגר את עצמו כל הזמן לגדילה והתפתחות
- דוגמה גופנית: לידה (תהליך הטרוסטטי)
מוטיבציה אינסטרומנטלית (מאיה תמיר, האוניברסיטה העברית):
- השכבה הבסיסית: להרגיש פחות רע ויותר טוב (הומיאוסטטי)
- אבל בני אדם מורכבים יותר: לפעמים מוכנים להגביר רגשות שליליים לטובת מטרה ארוכת-טווח
- דוגמה: להגביר כעס לפני משא ומתן קשוח; להסכים לסטרס לטובת סיום תואר
אני חושבת שבפועל שני המנגנונים פועלים במקביל — אנחנו גם מחפשים איזון וגם פועלים לכיוון מימוש. לא חייב להיות זה או זה.
דגשים למבחן
- הגדרת Allport — כמעט מילה במילה + פירוק כל מרכיב
- אופרציונליזציה — מהי ולמה היא תנאי למדעיות
- מבנה היפותטי — אישיות לא נצפית ישירות, מוסקת מהתנהגות
- הערכת חסר בין גישות (לא "אי הבנה"!) — המחקר של Larsson et al.
- ניסוי המטפים — אדם מול סיטואציה
- ניסוי בם (ESP) — בעייתיות בפרשנות ממצאים
- Many Labs — 11/13 אפקטים קלאסיים שוחזרו (הבחנה מול משבר הרפליקציה)
- 6 הקריטריונים להערכת תיאוריות מדעיות — במיוחד מעגליות, סתירות (פרויד), פרסמוניות (מתאם=1)
- 9 מימדים של הטבע האנושי — עם דוגמאות לתיאוריות בכל קוטב
- Kuhn — תיאוריה כמוסכמה + אינרציה
- אסימילציה / אקומודציה — עם דוגמת תוקפנות
- כל התיאוריות שגויות — השאלה עד כמה
דף מושגים
| מושג | הגדרה קצרה |
|---|---|
| אישיות (Allport) | ארגון דינמי, בתוך האדם, של מערכות פסיכו-פיסיקליות היוצרות דפוסי התנהגות, מחשבה ורגשות אופייניים |
| אופרציונליזציה | תרגום מושג מופשט למשהו מדיד |
| מבנה היפותטי | מושג שלא נצפה ישירות, מוסק מהתנהגות |
| פלסבו | ציפייה חיובית → השפעה פיזית חיובית |
| נוסיבו | ציפייה שלילית → השפעה פיזית שלילית |
| סימנים סומטיים | תגובות גופניות שמשפיעות על קבלת החלטות |
| פרה-קונספציה | תפיסה מוקדמת, לא בהכרח נכונה |
| הערכת חסר | נטייה להעריך בחסר את חשיבות גישות אחרות (שונה מ"אי הבנה") |
| פרה-רגיסטרציה | רישום מראש של תכנית המחקר, מונע "חפירה בנתונים" |
| משבר הרפליקציה | ממצאים רבים בפסיכולוגיה לא משוחזרים (Nosek, 2015) |
| Many Labs | פרויקט שהראה ש-11/13 אפקטים קלאסיים כן שוחזרו |
| עוגן (Anchoring) | הטייה שבה מספר התחלתי משפיע על הערכות (Tversky & Kahneman) |
| Verifiability | מושגים מוגדרים היטב שניתנים לאימות |
| רפליקציה (שחזור) | חזרה על מחקר בתנאים דומים כדי לבדוק אם אותם ממצאים מתקבלים |
| ערך היוריסטי | יכולת התיאוריה לעורר מחקר נוסף |
| עקביות פנימית | היעדר סתירות לוגיות ומעגליות |
| מעגליות | שימוש בטענה כדי להוכיח את עצמה |
| פרסמוניות (Parsimony) | חסכוניות — פחות מושגים = תיאוריה טובה יותר |
| Comprehensiveness (מקיפות) | טווח התופעות שהתיאוריה מסבירה |
| חשיבות פונקציונאלית | ערך יישומי של התיאוריה |
| fitting / overfitting | דיוק לעומת יכולת הכללה |
| דטרמיניזם | התנהגות נקבעת ע"י גורמים שאינם בשליטה מודעת |
| Dual-process / System 1 & 2 | מודל של שתי מערכות חשיבה — אוטומטית ואיטית-רציונלית (Kahneman) |
| הוליזם | הבנת האדם כשלם, לא דרך בידוד חלקים |
| אלמנטליזם | בידוד יחידות ניתוח להסבר התנהגות |
| אפיגנטיקה (Epigenetics) | השפעות סביבתיות על ההורים משפיעות על ביטוי גנים אצל צאצאים |
| הומיאוסטאזיס | הנעה להפגת מתחים ולשמירה על איזון פנימי |
| הטרוסטאזיס | הנעה לגדילה ומימוש עצמי |
| מוטיבציה אינסטרומנטלית | הסכמה להרגיש רגשות שליליים לטובת מטרה (מאיה תמיר) |
| אסימילציה | תיאוריה קיימת מסבירה תופעה חדשה — התיאוריה מתרחבת |
| אקומודציה | התיאוריה חייבת להשתנות כי הממצאים לא מתאימים |
| פרדיגמה (Kuhn) | מערכת מוסכמות שמקובלת בקהילה מדעית בזמן מסוים |
| Zombie ideas | רעיונות מדעיים שממשיכים לחיות למרות עדויות סותרות |
בדיקת כיסוי
| נושא | מופיע בסיכום |
|---|---|
| הגדרת אולפורט + פירוק | ✅ |
| הגדרת באומייסטר + מבנה היפותטי | ✅ |
| פלסבו / נוסיבו / סימנים סומטיים | ✅ |
| פרה-קונספציות + Larsson | ✅ |
| הערכת חסר ≠ אי הבנה | ✅ |
| אופרציונליזציה | ✅ |
| ניסוי המטפים (אדם מול סיטואציה) | ✅ |
| אסטרולוגיה / Carlson (1985) | ✅ |
| Tversky & Kahneman (1974) | ✅ |
| ניסוי דריל בם (ESP) | ✅ |
| משבר הרפליקציה (Nosek) + Zombie ideas | ✅ |
| Many Labs (Klein et al.) | ✅ |
| פרה-רגיסטרציה / questionable practices | ✅ |
| עוגן (דוגמת סדר כפל) | ✅ |
| תפקידי תיאוריה: תיאור + ניבוי | ✅ |
| קומפלקס אדיפלי כניבוי | ✅ |
| Verifiability + פרק שיטה | ✅ |
| ערך היוריסטי + impact factor + כתבי עת | ✅ |
| עקביות פנימית — מעגליות | ✅ |
| סתירה לוגית — דוגמת פרויד | ✅ |
| מנבא שני כיוונים (U-shape אוראלי) | ✅ |
| פרסמוניות + מתאם=1 / קו ישר | ✅ |
| Comprehensiveness + באומייסטר | ✅ |
| חשיבות פונקציונאלית (לא חובה) | ✅ |
| "יש קשר בין הפרמטרים..." | ✅ |
| Kuhn + אינרציה + לא לזרוק מממצא אחד | ✅ |
| אסימילציה / אקומודציה + דוגמת תוקפנות | ✅ |
| תיאוריות מייצרות מציאות + זיהוי עצמי | ✅ |
| "כל התיאוריות שגויות — השאלה עד כמה" | ✅ |
| מעבר: "עוברים לתיאוריות באישיות" | ✅ |
| 9 המימדים — עם דוגמאות (פרויד/קליין/סקינר/רוג'רס/מערכת 1,2) | ✅ |
| "יש חפיפה בין המימדים" | ✅ |
| הומיאוסטאזיס / הטרוסטאזיס מפורט | ✅ |
| מוטיבציה אינסטרומנטלית (תמיר) | ✅ |
| תוספת Orin — איזון + גדילה יחד | ✅ |