יחידה 1 - מהי אישיות: מבט על
על הקורס
- מרצה: פרופ' גל שפס
- עוזרת הוראה: נעמי פיין
- מבנה: 12 שיעורים, 9 נושאים, מצגות + קריאות חובה
- בחינה: מבחן אמריקאי (רב-ברירה), 100% מהציון
- מועד א': 7/7/26 | מועד ב': 12/8/26
מבט על הקורס
הקורס מחולק לשני חלקים מרכזיים:
תיאוריות פסיכודינמיות
- פרויד, קליין, ויניקוט
- דגש על הבנת הרעיונות הכלליים, אך גם ניסיונות להראות שמושגים בסיסיים חייבים ויכולים לעבור אופרציונליזציה (הגדרה מדידה)
מודלים מודרניים / אמפיריים
- יציבות מול שינוי, תורשה מול סביבה
- למידה, קוגניציה ואמונות עצמי
- דגש על הבנה וממצאים, אך גם ביקורת
תיאוריות רחבות ומוכרות (פחות נתמכות אמפירית) מול מודלים מצומצמים מבוססי-מחקר (גורמים היסטוריים וסוציולוגיים)
פרה-קונספציות
יש לנו תפיסות מוקדמות לגבי שני סוגי התיאוריות:
| גישה | פרה-קונספציה |
|---|---|
| דינמית | עמומה, לא ניתנת לחקירה, "עמוקה" |
| מודרנית | מדעית, יעילה, "שטחית" |
מחקר Larsson et al. (2013): מטפלים מגישות שונות (דינמית, CBT, אקלקטית) נדרשו לזהות מרכיבים חשובים בשיטתם ובשיטות אחרות. תוצאה: הערכות מדויקות לגבי השיטה שלהם, הערכות חסר לגבי גישות אחרות — פרה-קונספציה קלאסית.
מהי אישיות?
הגדרת אולפורט (Allport, 1931)
"אישיות היא הארגון הדינמי, בתוך האדם, של מערכות פסיכופיסיקליות היוצרות את דפוסי ההתנהגות, המחשבה, והרגשות האופייניים לאדם"
פירוק ההגדרה:
| מרכיב | משמעות |
|---|---|
| בתוך האדם | אישיות היא דבר פנימי |
| דפוסים אופייניים | התנהגות זהה בסיטואציות שונות מול זהה בדומות |
| התנהגות, מחשבה ורגשות | שלושת הערוצים של האישיות |
| ארגון (היררכיה) | יש מבנה, לא ערימה אקראית |
| מערכות פסיכו-פיסיקליות | קשר גוף-נפש (פלסבו/נוסיבו, סמנים סומטיים) |
| דינמי | משתנה לאורך הזמן |
הגדרת באומייסטר (Baumeister)
- אישיות = מבנה או ארגון היפותטי שמסביר התנהגות
- אישיות צריכה להסביר התנהגות — לא שמהתנהגות מסיקים על האישיות
- מנסה להסביר מאפיינים דומים (מבנה) ושונים בין בני אדם
- מוסברת ע"י אלמנטים קבועים ואלמנטים התפתחותיים
אישיות מחוץ לפסיכולוגיה ומדע
לא כל תיאוריות האישיות הן מדעיות:
- נומרולוגיה — ניבוי אישיות לפי מספרים
- אסטרולוגיה — מיקום הכוכבים ברגע הלידה קובע מאפייני אישיות
6 מומחי אסטרולוגיה קיבלו מפות אסטרולוגיות + מידע אישי (תמונות, היסטוריה, שאלוני אישיות מתוקפים) של נבדקים, ונדרשו להתאים ביניהם.
תוצאות:
- אין עקביות בין האסטרולוגים
- ביצועים לא שונים ממקריות
- למרות זאת — דיווחו על ביטחון של 73.5%
- ארגון האסטרולוגיה דחה את המסקנות
האם פסיכולוגיה היא מדע?
בעיות שקיימות גם בפסיכולוגיה מדעית
- הטיות קוגניטיביות: אופי ונטיות של אנשים, וסירובם לשנותן למרות עדויות סותרות — לא נחלת אסטרולוגים בלבד (Tversky & Kahneman, 1974)
- הניסוי של דריל בם (Daryl Bem): ניסוי ESP — נבדקים "מנבאים" מיקום של תמונה לפני שהמחשב בוחר רנדומלית. גירויים ניטרליים: 49.8%, גירויים אירוטיים: 53.1%. פורסם בכתב עת מוביל — ממחיש שגם כלים מדעיים יכולים להוביל למסקנות מפוקפקות
בעייתיות בממצאים
- ממצאים בפסיכולוגיה מראים קשרים סטטיסטיים חלשים
- משבר הרפליקציה — Nosek et al. (Science, 2015): חלק ניכר מהממצאים לא משתכפלים
- Zombie ideas — רעיונות שממשיכים לחיות במדע למרות עדויות סותרות
- מאבק בין פסיכולוגים דינמיים ל-CBT על טיב העדויות
פסיכולוגיה כמדע מתקנת את עצמה: preregistration, זיהוי questionable practices, פרויקטים כמו Many Labs Replication Project (Klein et al.)
קריטריונים להערכת תיאוריות מדעיות
לתיאוריה מדעית יש שני תפקידים: תיאור התנהגות באופן שיטתי, וניבוי אירועים עתידיים. מושגים צריכים להיות ניתנים לבדיקה ולהפרכה.
| קריטריון | הסבר | דוגמה/הערה |
|---|---|---|
| Verifiability (אימותיות) | מושגים מוגדרים היטב, ניתנים לאימות ע"י חוקרים בלתי תלויים | מאפשר רפליקציה זהה/מושגית |
| ערך היוריסטי | התיאוריה מייצרת שאלות והיפותזות חדשות | impact factor כמדד גס |
| עקביות פנימית | אין סתירות לוגיות או מעגליות | דוגמת השלב האוראלי: חסר סיפוק → עישון רב, עודף סיפוק → עישון רב. תיאוריה שמנבאת שני כיוונים = בעיה |
| פרסמוניות (Parsimony) | תיאוריה חסכונית יותר = טובה יותר | fitting vs. overfitting |
| Comprehensiveness (מקיפות) | טווח התופעות שהתיאוריה מסבירה | סכנה: "theory of everything" |
| חשיבות פונקציונאלית | ערך יישומי — כמה עוזרת להבין התנהגות יומיומית |
יש קשר בין הקריטריונים, ולא כולם חשובים באותה מידה. לפעמים חלק מהרכיבים לא חשובים כלל בהקשר מסוים.
מימדים בסיסיים של הטבע האנושי
ניתן למקם כל תיאוריה באישיות לפי ההנחות הבסיסיות שלה על פני מספר מימדים דו-קוטביים. תיאוריות שונות מתייחסות אליהם באופן מפורש או מובלע.
| מימד | קוטב א' | קוטב ב' | דוגמה |
|---|---|---|---|
| חופש ↔ דטרמיניזם | לאדם יש חופש פנימי ושליטה | התנהגות נשלטת ע"י גורמים לא מודעים/גנטיים | dual process theories |
| רציונאליות ↔ אי-רציונאליות | חשיבה הגיונית מנחה התנהגות | הלא-מודע/רגשות שולטים | |
| הוליזם ↔ אלמנטליזם | חקר האדם השלם | בידוד יחידות ניתוח | איבר vs. רשתות עצביות |
| תורשה ↔ סביבה | גורמים מולדים | השפעה סביבתית | Epigenetics |
| שינוי ↔ יציבות | אישיות משתנה לאורך החיים | אישיות נקבעת מוקדם | פרויד מול אריקסון |
| סובייקטיביות ↔ אובייקטיביות | עולם פנימי/חוויה | גורמים חיצוניים מדידים | סקינר מול קליין |
| פרואקטיביות ↔ ראקטיביות | האדם פועל (proact) | האדם מגיב (react) | רוג'רס מול פרויד/סקינר |
| הומיאוסטאזיס ↔ הטרוסטאזיס | הנעה להפגת מתחים, שמירה על איזון | הנעה למימוש עצמי וגדילה | פרויד מול רוג'רס; תמיר |
| ידיעה ↔ חוסר ידיעה | ניתן להבין טבע האדם מדעית | חוויה סובייקטיבית דומיננטית | Damasio, פוסטמודרניזם |
נקודות מחשבה נוספות
- תיאוריה לפי Kuhn: מערכת מוסכמות שמקובלת על קהילה מסוימת בזמן מסוים — "אופנה במדע"
- תיאוריות לא רק מתארות מציאות אלא גם מייצרות מציאות (דוגמה: פטישיזם — פרויד)
- התקדמות במדע: ממצאים חדשים משכללים תיאוריה (אסימילציה) או משנים אותה (אקומודציה). ממצאים סותרים נדחים
- על פי העיקרון המדעי — כל התיאוריות שגויות (השאלה היא עד כמה הן שימושיות)